תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה בפתח תקווה
|
38559-05-11
01/12/2013
|
בפני השופט:
הש' צבי ויצמן
|
| - נגד - |
התובע:
ת. ס.
עו"ד עוזי הדר
|
הנתבע:
1. ד. ס.
2. ס. נ.
עו"ד מירה סייג
|
| פסק-דין |
פתח דבר
כיצד יאוזן רכושם של בני זוג אשר חיי נישואיהם לא התנהלו במתכונת הרגילה והמקובלת של חיים יחדיו תחת קורת גג אחת תוך ניהול משק בית משותף? האם יש בעובדה שהבעל בחר להיות נוכח - נפקד בביתו ולחלוק את זמנו עם נשים אחרות בריש גלי ובידיעת אשתו, אשר מצידה ומטעמיה בחרה להוסיף ולדבוק בחיי נישואיהם, בכדי להשפיע על אופן חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים?
לסוגיה נכבדה זו אנו נדרשים בתובענות הרכושיות ההדדיות שהגישו הצדדים שבנדון.
העובדות הנדרשות לנדון
1. התובעת הינה אשתו של הנתבע 1 (להלן - הנתבע). הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 18.8.80 ומנישואיהם נולדו להם שלושת ילדיהם, כולם בגירים כיום. הגדול שבילדים כבן 32 והקטנה שבהם כבת 26. זו הקטנה עודה מתגוררת עם אימה, התובעת.
הנתבעת 2 (להלן- הנתבעת), הינה בת זוגו העכשווית של הנתבע, זוגיותם אינה על דרך הנישואין שכן הנתבע והתובעת טרם התגרשו. מכל מקום, במהלך חיי נישואיהם של התובעת והנתבע רכש הנתבע דירה ורשמה ע"ש הנתבעת, התובעת טוענת כי הדירה הרכשה מתוך כספים שנצברו במהלך נישואיה לנתבע ומתוך שכך צורפה אף הנתבעת לתביעתה הרכושית. אך זוהי רק סוגיה אחת מבין רבות לגביהן חלוקים הצדדים שלפני. להלן נביא הדברים על פרטיהם.
2. התובעת והנתבע הכירו בהיותם סטודנטים, בין לבין ואחר שנישאו החל כל אחד מהם לפתח את עיסוקיו וכישוריו. כיום עובדת התובעת כפקידת שיבוב בחברת ביטוח ואילו הנתבע שימש עד לפיטוריו, בחודש מרץ 2011, כמבקר הפנים של *****. השתכרותו מעבודתו זו הייתה גבוהה באופן יחסי, ואכן עד למועד פיטוריו צבר הנתבע צבירות כספיות משמעותיות ואשר בגינן ועליהן, בין השאר, מתקוטטים הצדדים.
3. בעת שנישאו התגוררו התובעת והנתבע יחדיו בדירת מגורים ברח' ד. א. ב**** (להלן- הדירה בד. א.). דירה זו נרכשה ע"י הנתבע כחצי שנה קודם לנישואי הצדדים והיא נרשמה על שמו בלבד. על הדירה בד. א. רבצה משכנתא אשר שולמה ע"י הצדדים במהלך חיי נישואיהם. בדירה בד. א. נולדו וגדלו שלושת ילדיהם של בני הזוג.
4. במהלך שנת 1994 קרה דבר בחיי נישואיהם של הצדדים. הנתבע נתן עינו באחרת, גב' נ. שמה, התובעת גילתה את הדבר, והנתבע, כך לטענתו, עזב את הדירה בד. א. בה גרו הצדדים עד כה. לטענת הנתבע היו הוא והגב' נ. ידועים בציבור משך כעשר שנים (סע' 5 לתצהירו בתובענה הרכושית). התובעת טוענת מאידך, כי בצד בגידתו בה המשיך הנתבע לפקוד את דירת המשפחה בד. א. מדי יום ביומו, לן בה לסירוגין, ודאג למלוא צרכי הבית והמשפחה.
5. מספר שנים לאחרי כן, בשנת 1998 הגישה התובעת לבית הדין הרבני האיזורי בפתח ת. תביעה לשלום בית ובצידה עתרה לעיכוב יציאתו של הנתבע את הארץ, שכן היא חששה, כך לדבריה, שהוא מתכוון לצאת את הארץ עם הגב' נ.. בית הדין קיבל את תביעת האישה ופסק -
"לאחר שמיעת דברי הצדדים ולאור החומר שבתיק אנו פוסקים: ביה"ד מקבל את תביעת האישה, והבעל ס. ד. חייב לחזור לשלום בית עם אשתו ס. ת."
6. וכך חלפו להן השנים, כאשר בין לבין בשנת 2000, עברה המשפחה מהדירה בד. א. לדירה ברח' נ. ב**** (להלן- הדירה בנ.). בדירה זו מתגוררת התובעת עד היום. הצדדים חלוקים אף באשר לזכויות התובעת בדירה זו, ואף בעניין זה נרחיב בהמשך הדברים.
7. בין לבין עזב הנתבע את ידועתו בציבור, הגב' נ., ומצא לו בת זוג אחרת - הנתבעת, הגב' ס..
בסמוך לכך, בשנת 2005 הגיש הנתבע תביעת גירושין כנגד התובעת תוך שהוא טוען שדווקא היא זו הבוגדת בו ומשרכת דרכיה. בית הדין הרבני האיזורי דחה את תביעת הנתבע תוך שהוא מציין, בין השאר -
"עד היום בני הזוג גרים תחת קורת גג אחת" (ראה הפתיח לפסק הדין מיום 20.5.09).
וכי -
"הבעל לא בוחל בכל דרך לחזר אחר עדים להכפיש את אשתו, לגופו של דבר נראה שכל העדויות שהביא אין בהם ממש".
ועוד נכתב על הבעל -
"גם כאן הרי אין לך מרגיל קטטה עם אשתו יותר גדול ממנו שממשיך להיות עימה תחת קורת גג אחת, ויוצא עם נשים מכל הבא ליד, שוודאי מחזר ומחפש כל דרך כדי למצוא עילה לגרש את אשתו..."